▓▓ עברית בלעדית ▓▓

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

שפות לא מוכרות‬
‫יש אלפי שפות שונות ברחבי העולם.‬ ‫מדעני שפות משערים שיש בין 6000 ל-7000 שפות שונות.‬ ‫אך גם היום קשה להעריך את המספר המדויק.‬ ‫הסיבה לכך היא שיש עוד הרבה שפות לא מוכרות.‬ ‫שפות אלה מדוברות בעיקר באזורים מרוחקים.‬ ‫דוגמא לאזור כזה היא למשל אזור האמזונס.‬ ‫שם חיים עדיין הרבה עמים מבודדים.‬ ‫אין להם קשר עם תרבויות אחרות.‬ ‫ולמרות זאת יש כמובן לכולם שפה משלהם.‬ ‫גם באזורים אחרים בעולם יש עדיין שפות לא מוכרות.‬ ‫אנחנו עדיין לא יודעים כמה שפות יש במרכז אפריקה.‬ ‫גם גינאה החדשה עוד לא נחקרה מנקודת מבט בלשנית.‬ ‫זו תמיד סנסציה כשמגלים שפה חדשה.‬ ‫לפני כשנתיים גילו מדענים את שפת קורו.‬ ‫בקורו משתמשים בכפרים קטנים בצפון הודו.‬ ‫רק כ-1000 איש יודעים לדבר בשפה הזו.‬ ‫והיא אך ורק מדוברת.‬ ‫אין צורה כתובה לשפת הקורו.‬ ‫החוקרים לא יודעים איך קורו יכלה לשרוד לכל כך הרבה זמן.‬ ‫קורו שייכת למשפחת השפות הטיבטו-בורמית.‬ ‫יש כ-300 שפות השייכות למשפחה הזו ברחבי אסיה.‬ ‫אך קורו לא קרובת משפחה קרובה של אף אחת מהשפות האלה.‬ ‫זאת אומרת שההיסטוריה שלה שונה לגמרי.‬ ‫לצערנו מתות שפות קטנות מהר יותר.‬ ‫לפעמים נעלמת שפה שלמה תוך גיל אחד בלבד.‬ ‫אז לא נשאר הרבה זמן לחוקרים בכדי ללמוד אותן.‬ ‫
אבל יש לקורו קצת תקווה.‬ ‫היא אמורה להיות מוקלטת בתוך מילון שמע.‬

 

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

שפות מיעוט באירופה‬
‫באירופה מדברים הרבה שפות שונות.‬ ‫רוב אלה הן שפות הודו-אירופאיות.‬ ‫ליד השפות הלאומיות הגדולות יש גם הרבה שפות קטנות.‬ ‫אלה הן שפות מיעוט.‬ ‫שפות מיעוט שונות משפות רשמיות.‬ ‫אבל הן לא ניב.‬ ‫שפות מיעוט הן גם לא שפות המהגרים.‬ ‫שפות מיעוט תמיד נקבעות על ידי האתניות.‬ ‫זאת אומרת, אלה הן שפות של קבוצות אתניות מסוימות.‬ ‫שפות מיעוט אפשר למצוא כמעט בכל מדינה באירופה.‬ ‫אלה מהוות כ-40 שפות באיחוד האירופי.‬ ‫יש כמה שפות מיעוט שדוברים רק במדינה אחת.‬ ‫להן שייכת למשל השפה הסורבית בגרמניה.‬ ‫מצד שני, לשפה הרומאנית יש דוברים בהרבה מדינות באירופה.‬ ‫לשפות מיעוט יש מעמד מיוחד.‬ ‫בגלל שהן משומשות על ידי קבוצה קטנה יחסית.‬ ‫הקבוצות האלה לא יכולות להרשות לעצמן לבנות בתי ספר משלהן.‬ ‫קשה להן גם לפרסם ספרות משלהן.‬ ‫כתוצאה מכך, הרבה שפות מיעוט נמצאות בסכנת הכחדה.‬ ‫האיחוד האירופי רוצה להגן על שפות מיעוט.‬ ‫כי כל שפה היא חלק חשוב מתרבות או זהות.‬ ‫יש עמים שאין להם מדינה והם קיימים רק בתור מיעוט.‬ ‫תוכניות ופרוייקטים שונים אמורים לתמוך בשפות שלהם.‬ ‫כך מקווים לשמר את התרבות של קבוצות אתניות קטנות.‬ ‫ובכך זאת עומדים כמה שפות מיעוט להיעלם מהעולם בקרוב.‬ ‫להן שייכות השפה הלבית, שבה משתמשים למשל במחוז בלטביה.‬ ‫רק כ-20 איש דוברים עדיין את השפה הלבית.‬ ‫וזה עושה את השפה הלבית לשפה הכי קטנה באירופה...

 

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

נשים מוכשרות יותר בשפות מגברים!‬
‫נשים הן אינטלגנטיות בדיוק כמו גברים.‬ ‫בממוצע יש לשני המינים מכסה דומה של אינטלגנציה.‬ ‫אך למינים יש כישורים שונים.‬ ‫גברים למשל, יכולים לחשוב בצורה טובה יותר בשלושה מימדים.‬ ‫גם הם פותרים בעיות מתמטיות בצורה טובה יותר.‬ ‫מצד שני, יש לנשים יכולת זכרון טובה יותר.‬ ‫והן שולטות בשפות בצורה טובה יותר.‬ ‫נשים טועות פחות בדקדוק ובאיות.‬ ‫יש להן גם אוצר מילים גדול יותר והן קוראות בצורה זורמת יותר.‬ ‫ולכן הן מגיעות לתוצאות טובות יותר במבחני שפה.‬ ‫הסיבה ליתרון הזה של נשים נמצאת במוח.‬ ‫המוח הגברי והמוח הנשי בנויים בצורה אחרת.‬ ‫הצד השמאלי של המוח אחראי לשפות.‬ ‫אזור זה שולט על תהליכים הקשורים לשפה.‬ ‫בכל זאת משתמשות הנשים בשני חצאי המוח לעיבוד שפה.‬ ‫בנוסף על כך, שני חצאי המוח אצלן יכולים לתקשר בצורה טובה יותר.‬ ‫אז המוח הנשי פעיל יותר בעיבוד דיבור.‬ ‫כך יכולות נשים לעבד שפות בצורה דומה יותר.‬ ‫לא ברור למה המוחות כל כך שונים.‬ ‫יש חוקרים שטוענים שהסיבה נחה בביולוגיה השונה.‬ ‫גנים זכריים ונקביים משפיעים על התפתחות המוח.‬ ‫הורמונים גם משפיעים על ההבדלים בין נשים לגברים.‬ ‫אחרים אומרים שהחינוך שלנו משפיע על ההתפתחות שלנו.‬ ‫כי לתינוקות ממין נקבה מקריאים יותר ומדברים יותר.‬ ‫אך בנים קטנים מקבלים כלי משחק יותר טכניים.‬ ‫אז ייתכן שהסביבה מעצבת את המוח שלנו.‬ ‫מצד שני, יש הבדלים דומים בכל העולם.‬ ‫ובכל תרבות מגדלים ילדים אחרת...

 

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

שינוי שפה = שינוי אישיות‬
‫שפתנו שייכת לנו.‬ ‫היא חלק חשוב מהאישיות שלנו.‬ ‫אבל הרבה אנשים דוברים יותר משפה אחת.‬ ‫האם זאת אומרת שיש להם גם יותר מאישיות אחת?‬ ‫חוקרים מאמינים שהתשובה היא: כן!‬ ‫כשאנחנו משנים שפה, אז גם האישיות שלנו משתנה.‬ ‫זאת אומרת שאנחנו מתנהגים אחרת.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו חוקרים אמריקאים.‬ ‫הם חקרו את ההתנהגות של נשים שדוברות שתי שפות.‬ ‫אלה נשים שגדלו עם השפה האנגלית והספרדית.‬ ‫והן יכלו לשלוט בשתי השפות ובשתי התרבויות בצורה דומה.‬ ‫ולמרות זאת הייתה התנהגותן תלויה בשפה שהן דיברו.‬ ‫כשהן דיברו ספרדית אז הן היו בטוחות בעצמן.‬ ‫הן גם הרגישו טוב כשהסביבה שלהן דיברה בספרדית.‬ ‫כשהנשים דיברו באנגלית, התנהגותן השתנתה.‬ ‫הן היו פחות בטוחות בעצמן.‬ ‫החוקרים שמו לב שהנשים נראו יותר בודדות.‬ ‫אז השפה שאנחנו דוברים משפיעה על ההתנהגות שלנו.‬ ‫החוקרים עדיין לא יודעים למה זה כך.‬ ‫ייתכן שאנחנו מונחים על ידי נורמות תרבותיות.‬ ‫אנחנו חושבים על התרבות שממנה באה השפה שאנו דוברים.‬ ‫וזה קורה בצורה אוטומטית.‬ ‫ולכן אנו מנסים להתאים את עצמנו לתרבות.‬ ‫אנחנו מתאימים בצורה הנהוגה בתרבות הזו.‬ ‫בניסויים היו דוברי סינית מאוד מאופקים.‬ ‫אך כשהם דיברו בשפה האנגלית הם נפתחו יותר.‬ ‫אולי אנחנו משנים את התנהגותנו בכדי להשתלב בצורה טובה יותר.‬ ‫אז אנחנו רוצים להיות כמו האנשים שאנחנו מדברים איתם...

 

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

מי מבין את מי?‬
‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית.‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...

 

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

זכרון צריך שפה‬
‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?

 

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

שפות סודיות‬
‫בעזרת שפות אנחנו רוצים להעביר לאחרים את מה שאנחנו חושבים ומרגישים.‬ ‫אז ההבנה היא המשימה הכי חשובה של השפה.‬ ‫אך לפעמים אנשים לא רוצים שכולם יבינו אותם.‬ ‫במקרה הזה, הם ממציאים שפות סודיות.‬ ‫שפות סודיות מרתקות אנשים כבר אלפי שנים.‬ ‫ליוליוס קיסר הייתה שפה סודית משלו.‬ ‫הוא שלח הודעות מוצפנות לכל רחבי האמפריה שלו.‬ ‫אויביו לא יכלו לקרוא את ההודעות המוצפנות שלו.‬ ‫שפות סודיות מרשות תקשורת מוגנת.‬ ‫אנחנו מבדילים את עצמנו מאחרים דרך שפות סודיות.‬ ‫אנחנו מראים בהן שאנחנו שייכים לקבוצה בלעדית.‬ ‫יש הרבה סיבות ללמה אנחנו משתמשים בשפות סודיות.‬ ‫אוהבים כותבים מכתבים מוצפנים אחד לשני.‬ ‫לקבוצות מקצועיות מסוימות יש גם את השפות שלהן.‬ ‫יש גם שפות לקוסמים, גנבים ואנשי עסקים.‬ ‫אך לרוב נעשה שימוש פוליטי בשפות סודיות.‬ ‫כמעט בכל מלחמה מפתחים שפות סודיות חדשות.‬ ‫לצבא ולמערכות מודיעין יש מומחים לשפות סודיות.‬ ‫מדע ההצפנה נקרא קריפטולוגיה.‬ ‫צפנים מודרניים מבוססים על נוסחאות מתמטיות מסובכות.‬ ‫את אלה קשה לפצח.‬ ‫קשה לדמיין את חיינו ללא שפה מוצפנת.‬ ‫מידע מוצפן משומש היום בכל מקום.‬ ‫כרטיסי אשראי ודואר אלקטרוני - הכל עובד עם קודים.‬ ‫במיוחד ילדים מתעניינים בשפות סודיות.‬ ‫הם אוהבים להחליף מסרים מוצפנים עם חבריהם.‬ ‫שפות סודיות הן אפילו מועילות להתפתחות הילדים...‬ ‫הן מעודדות יצירתיות והרגשה לשפה!

 

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

מילים ארוכות, מילים קצרות‬
‫האורך של המילה קשור בכמה מידע היא מכילה.‬ ‫את זה הראה מחקר אמריקאי.‬ ‫החוקרים בדקו מילים מעשר שפות אירופאיות.‬ ‫את זה עשו בעזרת מחשבים.‬ ‫בעזרת תוכנה מיוחדת, ניתח המחשב מילים שונות.‬ ‫וחישב את תכולת המידע בעזרת נוסחא.‬ ‫המסקנה הייתה חד משמעית.‬ ‫ככל שהמילה קצרה יותר, כך היא מכילה פחות מידע.‬ ‫מה שמעניין הוא שאנחנו משתמשים במילים קצרות יותר מבמילים ארוכות.‬ ‫הסיבה לכך נעוצה ביעילות של השפה.‬ ‫כשאנחנו מדברים, אז אנחנו מתרכזים על הדברים החשובים ביותר.‬ ‫אז מילים ללא הרבה מידע צריכות להיות קצרות.‬ ‫וזה מבטיח לנו שלא נאבד הרבה זמן על דברים לא חשובים.‬ ‫לקשר בין אורך ותוכן יש עוד יתרון אחד.‬ ‫הוא מבטיח שכמות המידע תהיה תמיד קבועה.‬ ‫זאת אומרת, אנחנו תמיד מעבירים את אותה כמות מידע תוך זמן מסוים.‬ ‫אני יכולים למשל להשתמש במעט מילים ארוכות.‬ ‫או שאנחנו אומרים הרבה מילים קצרות.‬ ‫בלי קשר למה אנחנו בוחרים: כמות המידע היא אחת.‬ ‫כתוצאה מכך, לדיבור שלנו יש קצב אחיד.‬ ‫וזה מקל על אלה שרוצים להקשיב לנו.‬ ‫זה היה יכול להיות קשה אם כמות המידע הייתה תמיד משתנה.‬ ‫אז מי שמקשיב לנו לא יכול להתאים את עצמו לשפה שלנו.‬ ‫והבנתו למה שאנחנו אומרים תהיה טובה פחות.‬ ‫מי שרוצה שיבינו אותו היטב, צריך לבחור במילים קצרות.‬ ‫כי מילים קצרות מבינים טובה יותר ממילים ארוכות.‬ ‫ולכן קיים העיקרון - Keep It Short and Simple!‬ ‫בקיצור: KISS!

 

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

השפה של אבותינו‬
‫בלשנים יכולים לחקור שפות מודרניות.‬ ‫לשם כך הם משתמשים בשיטות שונות.‬ ‫אבל איך דיברו אנשים לפני אלפי שנים?‬ ‫קשה בהרבה לענות על השאלה הזו.‬ ‫ולמרות זאת היא מעסיקה מדענים כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לחקור איך אנשים דיברו בעבר.‬ ‫ולשם כך הם מנסים לבנות מחדש צורות שפה ישנות.‬ ‫חוקרים אמריקאים חשפו עכשיו תגלית מעניינת.‬ ‫הם ניתחו יותר מ-2000 שפות.‬ ‫ובעיקר את מבנה המשפטים של השפות.‬ ‫תוצאת המחקר הייתה מאוד מעניינת.‬ ‫כמעט בחצי מן השפות היה המבנה נ-מ-פ.‬ ‫זאת אומרת, לפי העיקרון נושא, מושא ואז פועל.‬ ‫יותר מ-700 שפות בנויות לפי העיקרון נ-פ-מ.‬ ‫
וכ-160 שפות עובדות לפי פ-נ-מ.‬ ‫רק כ-40 שפות הולכות לפי פ-מ-נ.‬ ‫ו-120 שפות מראות צורות מעורבות.‬ ‫מצד שני, מ-פ-נ ו- מ-נ-פ הן מערכות נדירות בהרבה.‬ ‫אז רוב השפות הנחקרות משתמשות בעיקרון ה-נ-מ-פ.‬ ‫להן שייכות למשל השפה הפרסית, יפנית וטורקית.‬ ‫אך רוב השפות החיות הולכות לפי הצורה נ-פ-מ.‬ ‫מבנה המשפט הזה נפוץ בשפות ההודו-גרמאניות.‬ ‫חוקרים מאמינים שאנשים דיברו בעבר במבנה ה- נ-מ-פ.‬ ‫כל השפות התבססו על המערכת הזאת.‬ ‫אך אז התפצלו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫לא יודעים למה זה קרה.‬ ‫אבל צריכה הייתה להיות סיבה לשוני של מבנה המשפט.‬ ‫כי באבולוציה שורדים רק הדברים שנותנים יתרונות...‬

 

[☾♔TALAYEH_A♔☽]

גם רגשות מדברות שפות שונות‬
‫הרבה שפות מדוברות ברחבי העולם.‬ ‫אך אין שפה אנושית אוניברסלית.‬ ‫אבל מה בקשה להבעות פנים?‬ ‫האם שפת הרגשות היא שפה אוניברסלית?‬ ‫לא, גם פה יש הבדלים!‬ ‫לפני הרבה זמן חשבו שכולם מבטאים רגשות בצורה דומה.‬ ‫וחשבו שהבעות פנים מובנות בכל העולם.‬ ‫צ'רלס דרווין האמין שרגשות הן דבר חשוב לכל בני האדם.‬ ‫ולכן הן היו צריכות להיות מובנות בכל התרבויות השונות.‬ ‫אך מחקרים חדשים הגיעו לתוצאה שונה.‬ ‫הם הראו שגם בשפת הרגשות יש הבדלים בין תרבויות שונות.‬ ‫זאת אומרת שהבעות הפנים שלנו מושפעות מהתרבות שלנו.‬ ‫ולכן אנו רואים שאנשים שונים מביעים ומפרשים רגשות בצורה שונה.‬ ‫חוקרים מבדילים בין שש רגשות שונות.‬ ‫אלה הן שמחה, עצב, כעס, גועל, פחד והפתעה.‬ ‫אך לאירופאים יש הבעות פנים שונות מאלה של אסיאתים.‬ ‫הם גם מפרשים הבעות פנים בצורה שונה.‬ ‫את זה הוכיחו ניסויים שונים.‬ ‫במהלך הניסויים הראו לנבדקים פנים שונות על פני המסך.‬ ‫והנבדקים היו אמורים לתאר את מה שהם רואים בפנים.‬ ‫יש הרבה סיבות לכך שהתוצאות היו שונות.‬ ‫רגשות מובעים בצורה עוצמתית יותר בתרבויות מסוימות.‬ ‫ולכן לא מבינים את עוצמת הבעות הפנים בצורה דומה.‬ ‫אנשים מתרבויות שונות שמים לב לדברים שונים.‬ ‫אסיאתים מתרכזים בזמן קריאת הפנים על העיניים.‬ ‫בזמן שאירופאים ואמריקאים מסתכלים יותר על הפה.‬ ‫אך יש הבעת פנים המובנת שמבינים בכל התרבויות...‬ ‫וזו היא חיוך נחמד!